סוריאליזם עברי הוא מונח המשמש לתיאור יצירתם של קבוצת אמנים וסופרים יהודים שהיו פעילים בשנות ה-1930 וה-1940 והושפעו מהתנועה הסוריאליסטית. כמה מדמויות המפתח בסוריאליזם העברי כוללות:
- יוסל ברגנר: צייר וגרפיקאי שהיה חבר בקבוצת "אופקים חדשים". עבודתו תיארה לעתים קרובות נושאים יהודיים וציוניים, כמו החלוץ היהודי בארץ ישראל, בסגנון סוריאליסטי.
- אביגדור אריכא: צייר והדפס שהיה גם חבר בקבוצת "אופקים חדשים". הוא נודע בשימוש שלו בצבעים חזקים ובמשיכות מכחול נועזות, ועבודתו תיארה לעתים קרובות את דמות האדם בקומפוזיציות סוריאליסטיות.
- משה גרשוני: צייר, דפוס ופסל שהיה חלק מקבוצת "אופקים חדשים". עבודתו תיארה לעתים קרובות דמויות אנושיות במסגרות חלומיות וסוריאליסטיות, לעתים קרובות בגישה אקזיסטנציאליסטית ופסיכולוגית.
- דב גוטו: צייר וסופר, המזוהה לרוב עם קבוצת "אופקים חדשים", וידוע ביצירתו שתיארה את הקונפליקט בין הפרט לחברה תוך שימוש באלמנטים סוריאליסטיים.
- פסה בורשטיין: צייר ודפוס שהיה גם חבר בקבוצת "אופקים חדשים", יצר יצירות שלעתים קרובות תיארו נושאים יהודיים וציוניים בסגנון סוריאליסטי.
חשוב לציין זאת סוריאליזם עברי לא הייתה תנועה פורמלית, אלא אסוציאציה רופפת של אמנים שחלקו השפעות ונושאים דומים, ולמרות שהם הושפעו מאוד מהסוריאליזם, הם גם נעזרו בהקשר התרבותי והפוליטי הספציפי של התקופה בישראל.